בין ביטחון הציבור לזכויות הפרט: תהליך קבלת ההחלטות בנוגע לרישיונות כלי ירייה בישראל

רישוי כלי ירי בישראל הינו תהליך מורכב וסבוך הכרוך במציאת איזון עדין בין ביטחון הציבור לזכויות הפרט. בהתחשב בסיכונים הפוטנציאליים הכרוכים בכלי ירייה, חיוני להבטיח שתהליך קבלת ההחלטות בנוגע למתן, חידוש או שלילת רישיונות כלי ירייה יהיה מבוסס היטב והוגן. מאמר זה עוסק בהיבטים השונים של רישוי כלי ירי בישראל, תוך התמקדות בגורמים העשויים להוביל לשלילת רישיונות מסוג זה, תפקידו של המשרד לביטחון פנים וההליכים המשפטיים סביב השעייתם או שלילתם של רישיונות כלי ירייה.

החזקה לעומת נשיאה של כלי ירייה

בישראל קיים הבדל ברור בין החזקה של כלי ירייה לבין נשיאה של כלי ירייה. החזקה של כלי ירייה מתייחסת לשמירת נשק בבית, בעוד שנשיאת כלי ירייה מתייחסת למעשה של נשיאת נשק מחוץ לבית, בהתאם לעילות שבגינן ניתן הרישיון. הקריטריונים והעילות למתן רישיון כלי ירייה נתונים לשינוי ומתעדכנים מעת לעת על ידי המשרד לביטחון פנים.

רישיונות כלי ירייה ניתנים בדרך כלל לשלוש שנים, אך הם עשויים להשתנות אם הנסיבות של בעל הרישיון משתנות או שאירע אירוע שמעורר חשד לביצוע עבירה הכוללת אלימות או הטלת אימה על הציבור. במקרים כאלה, המשטרה רשאית לשלול את המלצתה למתן או חידוש הרישיון, והנשק עלול להיות מוחרם בצורה כזו או אחרת.

תפקידו של המשרד לביטחון פנים העמידה בתנאים ובבסיסים שקבעה משטרת ישראל הינה הכרחית לצורך קבלת רישיון לנשק בישראל. המשרד יישם מדיניות שמטרתה לצמצם את מתן רישיונות הנשק במאמץ להגן על שלום הציבור לאור הסיכונים הטמונים בנשיאת נשק. מדיניות זו אושרה בבתי המשפט השונים תוך הדגשת החשיבות שבמתן עדיפות לשלום הציבור על פני זכויות הפרט לשאת נשק.

למשטרת ישראל תפקיד מכריע בקביעת הקריטריונים למתן, חידוש או שלילת רישיונות לנשק. לפיכך, חשוב שאנשים שמעוניינים ברישיון לנשק יכירו קריטריונים אלה ויוודאו שהם עומדים בדרישות הנדרשות.

תהליך קבלת ההחלטות בנוגע לשלילת רישיונות נשק

את ההחלטה בדבר שלילת רישיון נשק יש לקבל לאחר שקילת הדברים ודרישתם, והיא צריכה להיות מבוססת דיה ולא להיות מושתתת על חשדות בלבד. בתי המשפט יימנעו בדרך כלל מלהתערב בשיקול דעתו של הגורם המוסמך ובהמלצת המשטרה. עם זאת, ההחלטה הסופית צריכה להיות סבירה ומידתית בהתאם לנסיבות המקרה. הרשות רשאית להסתמך על ראיות מינהליות, ואם קיים חשש סביר שייגרם נזק לשלום הציבור, בתי המשפט בדרך כלל לא יתערבו בהחלטה לשלול את הרישיון.

הערכת הסיכונים ממלאת תפקיד משמעותי בקביעת השאלה אם יש לשלול רישיון לנשק. גורמים כגון תיקי חקירה פתוחים, מידע מודיעיני והרשעות קודמות – כולם עשויים להשפיע על הערכת סיכונים זו. ברוב המקרים, מידע מודיעיני יוצג כראיה חסויה בפני בית המשפט, מה שיאפשר לבית המשפט לשקול ולהעריך את סבירות ההחלטה על סמך המידע הקיים.

שחרור בערבות במקרים הקשורים לנשקבמקרים של עבירות אלימות או אלימות במשפחה, תנאי השחרור בערבות עשויים להיות מושפעים מהחזקת נשק על ידי החשוד. הקצין הממונה, שבסמכותו להחליט לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) – חוק המעצרים, האם יש מקום להמשך מעצר או שחרור על תנאי, יבחן את עילות המעצר. אחד התנאים שהקצין הממונה יכול לקבוע ולהתנות את שחרורו של העצור בערובה מופיע בסעיף 42(א)(8) לחוק המעצרים, שעניינו הסמכות להורות על הפקדת כלי יריה ברשות העצור כאשר מדובר בעבירת אלימות.

בעבירות אלימות במשפחה, הקצין הממונה יורה בדרך כלל על הפקדת כלי הירייה. אם הקצין בוחר שלא לעשות כן, עליו לספק הסבר בכתב להחלטה זו (סעיף 42(ב1) לחוק המעצרים). במקרים של עבירות אלימות חמורות או עבירות המלוות בשימוש בנשק, השחרור בערבות (אם ניתן) מותנה בהפקדת כלי הירייה (סעיף 42(ב2) לחוק המעצרים).

על ההחלטה ותנאיה ניתן לערער לבית משפט שלום.

הגשת עתירה לבית משפט מחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים

במצבים בהם רישיון נשק הותלה או נשלל, ניתן לשקול הגשת עתירה לבית משפט מחוזי בשבתו כבית משפט מנהלי. אפיק משפטי זה מאפשר לבחון את ההחלטה ולהעריך את נסיבות ההשעיה או הביטול.בית המשפט לעניינים מנהליים יבחן את סבירות ומידתיות ההחלטה לשלול או להתלות את רישיון הנשק. אם נמצא כי ההחלטה נעדרת עילה מספקת או שאינה מבוססת על הערכה מאוזנת של הנסיבות, רשאי בית המשפט להורות על החזרת הרישיון. עם זאת, חשוב לציין כי הגשת עתירה לבית משפט מנהלי צריכה להיחשב כמוצא אחרון ורק לאחר מיצוי כל האפשרויות העומדות בפנינו.

מקרי בוחן

כדי להבין לעומק את תהליך קבלת ההחלטות בנוגע לשלילת רישיונות נשק בישראל, כדאי לבחון כמה מקרי מבחן. דוגמאות אלה מדגישות את הגורמים והנסיבות שהובילו להשעיה או לשלילה של רישיונות נשק ואת תוצאות המקרים.

1. באחד המקרים, אדם בעל רישיון נשק היה מעורב בקטטה בבר שהובילה לחקירת משטרה. למרות שאותו אדם לא הואשם בסופו של דבר בעבירה, המשטרה המליצה לשלול את הרישיון בשל אופיו האלים של האירוע. בית המשפט אישר את הביטול, בנימוק של הצורך להגן על שלום הציבור.
2. במקרה אחר נעצר בעל רישיון בגין נהיגה תחת השפעת אלכוהול. המשטרה טענה כי התנהגות זו מעידה על חוסר אחריות ומהווה סיכון לשלום הציבור. בית המשפט הסכים ושלל את רישיון הנשק.
3. רישיונו של בעל רישיון נשק עם עבר של אלימות במשפחה הושעה לאחר שהוגשה תלונה חדשה על ידי בן זוגו. בית המשפט קבע כי הסיכון לשלום הציבור גבוה מכדי לאפשר לאדם להמשיך להחזיק בנשק.

מקרים אלו ממחישים את הגורמים והנסיבות השונות שיכולים להוביל לשלילה או התלייה של רישיון נשק בישראל. תהליך קבלת ההחלטות לוקח בחשבון את שלום הציבור, זכויות הפרט והפרטים הספציפיים של כל מקרה.

מסקנה בישראל, תהליך קבלת ההחלטות בנוגע לרישיונות כלי ירי כרוך באיזון עדין בין הבטחת שלום הציבור לבין כיבוד זכויות הפרט. יש לשקול בקפידה ולשקול את הגורמים השונים שיכולים להוביל לביטול רישיון כלי ירי, כגון תיקי חקירה, מידע מודיעיני והרשעות קודמות, אל מול זכותו של הפרט להחזיק או לשאת כלי ירי.

תפקידם של המשרד לביטחון פנים, בתי המשפט וההליכים המשפטיים סביב רישוי כלי ירי – כולם תורמים לשמירה על איזון זה. ככל שהנוף של רישוי כלי ירי בישראל ממשיך להתפתח, חיוני לתת עדיפות לבטיחות הציבור תוך כיבוד זכויות הפרט להחזיק ולשאת כלי ירי בנסיבות המתאימות.