חוק המידע הפלילי החדש של ישראל

חוק המידע הפלילי ותקנות השבים נחקקו בינואר 2019 ונכנסו לתוקף ביולי 2022. המטרה העיקרית של חוקים אלה היא לסייע בשיקום בעלי רישום פלילי ולשלבם בחברה. לשם כך, החוק מחליף את חוק המרשם הפלילי ואת תקנות השבים, מקצר משמעותית את תקופות ההתיישנות והמחיקה עבור מרבית העבירות, למעט עבירות סמים או אלימות מינית. החוק גם קובע קריטריונים לגופים הזכאים לקבל מידע פלילי ומחייב אותם למנות "קצין מידע פלילי" שאחראי על גיבוש הנחיות ונהלים פנימיים. מעסיקים וגורמים אחרים שאינם מורשים לקבל מידע פלילי נאסר עליהם להשתמש בתצהירים או בהצהרות בכתב לגבי עברו הפלילי של המועמד. במאמר זה, נבחן לעומק את ההיבטים השונים של החוק החדש ואת השפעתו הפוטנציאלית על החברה ועל יחידים בעלי רישום פלילי.

המרשם הפלילי בישראל

בישראל, המרשם הפלילי מנוהל על ידי משטרת ישראל וכולל את כל המידע הפלילי הקשור לכל אזרח. הצורך בשינוי באופן הטיפול ברישום הפלילי הוביל להקמת ועדה בשנת 2008. ועדה זו, שמונתה על ידי שר המשפטים דאז דניאל פרידמן בראשות פרופ' רות קנאי, הייתה מופקדת על בחינת סוגיית הרישום הפלילי ומציאת איזון בין העקרונות הסותרים הטמונים בחוק המרשם הפלילי ובתקנת השבים.

איזון בין שיקום לאינטרסים ציבוריים הוועדה התמקדה במציאת איזון בין מטרת מאגר המידע הפלילי לבין תקנות השבים. מחד גיסא, מאגר המידע הפלילי נועד לספק תיעוד מקיף של ההיסטוריה הפלילית של אדם ושל החברה בכללותה, לנהל את המידע הפלילי ואת חשיפתו לגורמים שונים כדי להגן על האינטרסים הציבוריים. מאידך גיסא, תקנות השבים מתמקדות בשיקום, בעידוד השתלבותם מחדש של אדם בעל עבר פלילי בחברה ובשוק העבודה, באופן שעבירות העבר לא ירדפו אותו עד סוף חייו.

הוועדה הדגישה את החשיבות שבנטייה לטובת השיקום ולשילובם של בעלי עבר פלילי בשוק התעסוקה. הם הכירו בקשר החזק שבין תעסוקה לשיקום וביקשו לפשט את הוראות החוק כדי להבהיר את המצב המשפטי ביחס לגופים השונים המקבלים מידע ממאגר המידע הפלילי.

קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה

אחת החידושים המשמעותיים ביותר שמביא עמו החוק החדש היא קיצור התקופות שבהן ייחשף מידע פלילי על אדם. תקופות אלה ידועות כ"תקופות התיישנות ומחיקה". בעבר, עבירות התיישנו לאחר שבע שנים ונמחקו לאחר עשר שנים נוספות, ללא הבחנה בין סוגי עבירות שונות.

עם כניסתו לתוקף של החוק החדש, קיים כעת גרדיאנט לפיו לאדם שהורשע בעבירה ראשונה ויחידה ללא מאסר תהיה תקופת התיישנות לאחר ארבע שנים, והרישום הפלילי יימחק לאחר ארבע שנים נוספות. עם זאת, עבירות סמים או אלימות מינית אינן נכללות בהוראה זו ויהיו להן עדיין תקופות התיישנות ומחיקה ארוכות יותר.

קביעת קריטריונים לגופים הזכאים לקבל מידע פלילי חידוש משמעותי נוסף בחוק הוא קביעת אמות מידה שלפיהן ישקלו גופים הזכאים לקבל מידע פלילי את המידע לצורך מתן זכות, כגון העסקה, רישיונות, מכרזים או זכויות אחרות. המטרה כאן היא לשלב מחדש את בעלי הרישום הפלילי בחברה מבלי לפסול אותם אוטומטית על סמך המידע הפלילי שלהם.

לשם כך, החוק מחייב מעסיקים, מפרסמי מכרזים וגורמים נוספים לפעול על פי כללים ספציפיים בעת הטיפול באנשים בעלי רישום פלילי. כללים אלה מאותתים לגופים כי עליהם שלא לפסול באופן אוטומטי את בעלי המידע הפלילי, אלא לשקול את המידע באופן הוגן ומאוזן.

הגנה על מידע פלילי ואיסורים

על פי החוק החדש, כל גוף שמעניק זכות וזכאי לקבל מידע פלילי חייב לגבש נהלים הכוללים התייחסות לאופן שבו יש לשקול ולאחסן מידע פלילי. גופים אלה נדרשים למנות "ממונה מידע פלילי" שיהיה אחראי על גיבוש הנחיות ונהלים פנימיים בנוגע לשקילה ולשמירת מידע פלילי בהתאם להוראות החוק.

יתר על כן, מעסיקים, ועדות קבלה עירוניות או גופים אחרים שאינם מורשים לקבל מידע פלילי נאסר עליהם להשתמש בתצהירים או בהצהרות בכתב בנוגע לעברו הפלילי של המועמד על פי החוק החדש. איסור זה מבטיח שגופים לא מורשים לא יוכלו לקבל מידע פלילי ממועמדים, כגון תעודת יושר, ובכך להגן עוד יותר על בעלי הרישום הפלילי מפני בדיקה מיותרת.

ההשלכות של החוק על החברה ועל בעלי הרישום הפלילי היתרונות הפוטנציאליים של חוק המידע הפלילי ותקנות ההשבה משמעותיים הן לחברה והן לאנשים עם רישום פלילי. על ידי קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה עבור רוב העבירות, החוק מאפשר לאנשים להמשיך הלאה מטעויות העבר שלהם במהירות רבה יותר ולהשתלב מחדש בחברה ללא נטל הרישום הפלילי.

יתר על כן, על ידי קביעת קריטריונים לגופים הזכאים לקבל מידע פלילי ואיסור על גופים לא מורשים לגשת למידע כזה, החוק עוזר להבטיח שאנשים עם רישום פלילי לא ינוכו באופן לא הוגן מהזדמנויות תעסוקה או זכויות אחרות.

עם זאת, התעוררו אתגרים וביקורות מסוימים לגבי החוק החדש. יש הטוענים שהחוק עשוי להיות סלחני מדי כלפי עבירות מסוימות ואולי לא לספק הגנה מספקת לציבור במקרים מסוימים. בנוסף, קיימים חששות שהחוק עלול להיות מאתגר לאכיפה, במיוחד בכל הנוגע לגופים לא מורשים שניגשים למידע פלילי.

חוק המידע הפלילי ותקנות ההשבה מייצגים שינוי משמעותי בגישתה של ישראל לרישום פלילי. על ידי התמקדות בשיקום ובשילובם של אנשים עם רישום פלילי בחברה, החוק שואף לספק מערכת מאוזנת והוגנת יותר. אמנם ייתכן שיהיו אתגרים וביקורות שיש לטפל בהם, אך לחוק החדש יש את הפוטנציאל ליצור חברה מכילה יותר שמכירה בחשיבות של הזדמנות שנייה והיכולת של הפרטים ללמוד מטעויות העבר שלהם ולהתקדם הלאה. עם הזמן, יהיה מכריע לפקח על יישום החוק והשפעותיו על החברה כדי להבטיח שהוא ישיג את מטרותיו המיועדות וימשיך להתפתח בתגובה לצרכים ולדאגות המשתנים.